אתם הרי יודעים שסיגריות מסוכנות וגורמות למחלות לב וסרטן, אבל מחקר חדש טוען שיש גם יתרונות בעישון. ד"ר עמוס טפלא, פסיכולוג ומנחה קבוצות לגמילה מעישון מודה: "הניקוטין גורם לשיפור במצב רוח והרגשת אושר אך צריכת ניקוטין בכמויות גדולות היא רעל ומדובר בסם ממכר"
"ניקוטין עשוי לשפר את היכולת הקוגניטיביות ולהקל על הפרעות נוירולוגיות"
צילום׃ רועי ברקוביץ'אם אתם מעשנים אתם בטח מכירים את ההרגשה הזאת של הדלקת סיגריה אחרי ארוחה טובה, ואז מגיע איזה "נודניק" שמזכיר לכם את כל המחלות הנהדרות שאתם יכולים לקבל מהסיגריה שלכם - מסרטן, דרך שבץ מוחי ועד התקפי לב. אז הנה, לראשונה מאז שנות החמישים העליזות של המאה הקודמת בה רופאים עודדו את הציבור לצרוך סיגריות, המדע מוצא בשורה מעודדת למכורים. נו, בערך.
מחקר חדש מראה כי ניקוטין עשוי לעזור לשיפור הזיכרון והחשיבה, סיגריות ידועות כמסוכנות ומזיקות לבריאות אך הניקוטין, החומר הממכר שמצוי בסיגריות דווקא עלול להשפיע לטובה על המוח. "הניקוטין עשוי לשפר את היכולות הקוגניטיביות ולהקל על מגוון הפרעות נוירולוגיות כמו הפרעות קשב וריכוז וגם להחליש את מחלת הפרקינסון, תסמונת טורט וסכיזופרניה", כך פורסם במגזין Scientific American לפי ספרו של דן הארלי, "להיות חכם יותר".
"עישון סיגריות הוא מזיק" אומרת מאריקה קוויק, מנהלת תוכנית מחלות ניווניות בקליפורניה, "אבל מחקרים מראים כי חומר הניקוטין משפיע על המוח, מעלה את רמות הדופמין וממלא תפקיד חשוב בוויסות הקשב והתמכרויות לסמים", היא מוסיפה.
בכתבה שפורסמה עולה כי ניקוטין עשוי להיות משפר יכולות קוגניטיביות. "השיפור הקוגניטיבי של ניקוטין בקרב האוכלוסייה הוא חזק ושונה מכל שיפור שניתן לקבל מכל משפר אחר", אמרה ג'ניפר רוסטד, פרופ' לפסיכולוגיה ניסויית באוניברסיטת סאסקס בבריטניה.
מחקר אחר שהתקיים בקרב 67 חולי אלצהיימר מראה כי הניקוטין עשוי להחליש את מחלת האלצהיימר שבמהלכה החולים מתמודדים עם ליקויים קוגניטיביים שונים. "ראינו כי הגירוי לניקוטין בטווח הקצר עשוי לשפר את יכולות הזיכרון, הקשב והמהירות", אמר פול ניוהאוס, מנהל המרכז לרפואה קוגניטיבית באוניברסיטת ונדרבליט בנאשוויל. "אין אפשר להשליך ממדגם קטן לשאר האוכלוסייה אך נראה כי השפעותיו של הניקוטין בטוחות", הוסיף ניוהאוס.
"אין צורך בניקוטין לטיפול בהפרעות קשב וריכוז"
"הקפאין הפך לחלק מחיי העבודה". ד"ר רועי צזנה
"הניקוטין משפיע על הפרשת הדופמין שגורם לשיפור במצב רוח והרגשת האושר", אומר ד"ר עמוס טפלא, פסיכולוג ומנחה קבוצות לגמילה מעישון מטעם האגודה למלחמה בסרטן ומסביר מדוע הניקוטין נתפס כמועיל לפי מחקר זה. "אנשים נורמטיביים מעלים את הדופמין בצורה מווסתת בעצמם וכאשר מגיע הניקוטין בעזרת הסיגריה הוא מגביר את התהליך. אצל אנשים הסובלים למשל מבעיות קשב וריכוז הניקוטין פועל כמזרז להפרשת הדופמין ובכך מקל על הבעיה", הוא מסביר.
"צריכת ניקוטין בכמויות גדולות היא רעל ומדובר בסם ממכר, אנשים שמעשנים מאבדים את היכולת להחליט כמה לעשן", מזהיר טפלא "לכל אלה שמעשנים ורוצים להפסיק זה 'תירוץ טוב' אבל מטעה ואנשים שלא מעשנים לא צריכים את הניקוטין שיהיה משפר קוגניטיבי עבורם, למי שסובל מהפרעות כאלו ואחרות יש תרופות אחרות שיסייעו בפתירת הבעיה", הוא מדגיש.
האם המעסיק יכול לקבוע לעובדיו לשתות קפה?
"לכל אלו שמעשנים זה תירוץ טוב ואלו שלא מעשנים לא צריכים משפר קוגניטיבי"
צילום׃ רועי ברקוביץ'היום יתקיים באוניברסיטת תל אביב כנס חידושי המוח שיעסוק באספקטים שונים של המוח וידון האם ההתנהגות האנושית מושפעת מהטכנולוגיה תוך התמקדות באינטליגנציה מלאכותית, טראומה, קבלת החלטות ועוד.
מלבד הניקוטין שהתגלה כמשפר יכולות קוגניטיביות נראה כי ישנם חומרים נוספים, "הקפאין למשל הפך לחלק מחיי העבודה וחיי העבודה מוגדרים לפי חיי הקפאין באמצעותו ניתן לדרוש מהעובד להשקיע ולעבוד יותר", אומר ד"ר רועי צזנה, מסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון. צזנה ירצה בכנס על ההשלכות החברתיות של חומרים פסיכואקטיביים שעשויים לשפר את היכולות הקוגניטיביות והפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו.
"חומרים פסיכואקטיבים עשויים להפוך את חיינו למשוכללים והפכו למשפרים קוגניטיביים "קפאין הוא חומר יעיל במניעת ישנוניות, ומועיל בלשמור אותך ער אך בריכוזים גבוהים עשוי לגרום לרעידות ותזזיתיות, כאבי ראש והתייבשות", הוא טוען. "חומרים פסיכואקטיביים כדוגמת קפאין וריטלין משפרים את התודעה במצבים מסוימים אך השאלה לאן אנו מתקדמים עם זה?".
תופעה זו נקראת "נוירולוגיה קוסמטית" לפיה אנשים אינם "סומכים" על גופם ומעוניינים לשפר את איכות חייהם באמצעות תרופות וחומרים כימיים. "היום קל מאוד לייצר חומר כימי שייתן תחושה טובה וישפר יכולות מסוימות ויעניק תחושת מרץ אך בו זמנית עלולים גם להיות חסרונות שיתגלו לאחר מכן", הוא טוען. "היום באמצעות ההבנה הטכנולוגית והכימיקלית סטודנטים יכולים להמציא חומרים ממריצים כפי שהם רוצים", הוא מוסיף אך מזהיר, "צריך לחשוב מהם הצדדים האתיים והאם לבן אדם יש זכות לקבוע כיצד המוח שלו יתפקד וגם האם המעסיק רשאי לקבוע לעובדיו שעליהם להשתמש במשפרי תודעה על מנת לשפר את התפוקה".
צנזה מזכיר את מקרה המוות של מיטה דורן, הקופירייטרית מאינדונזיה שמתה לאחר 30 שעות עבודה רצופות ושתיית כוסות קפה מרובות, "יכול להיות שהיא הייתה מסוגלת לעבוד ללא כמויות הקפה אך בהחלט יתכן שגם הקפאין שיחק פה תפקיד משמעותי", הוא מדגיש.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה